חייג עכשיו: 054-4603208

לכידת נחשים מתבצעת על ידי לוכד נחשים

נחשי ארץ ישראל – דף מידע בדגש על נחשים ארסים:

בישראל 42 מיני נחשים – 9 מתוכם ארסיים.

הנחשים בישראל נחלקים לשבע משפחות: צפעוניים (ארסיים), פתניים (ארסיים), שרפיים (ארסיים / תת ארסיים), זעמנים (אינם ארסיים / תת ארסיים), חנקיים (אינם ארסיים), נחשיליים (אינם ארסיים) ונימוניים (אינם ארסיים). מקובל לחלק את הנחשים לשלוש קבוצות – ארסיים, תת-ארסיים, ונחשים שאינם ארסיים.

המונחים “ארסי” ו”לא ארסי” מובנים היטב לכולנו. אך מהו נחש תת ארסי? נחש תת ארסי הינו נחש ממשפחת הזעמניים, אשר מעיקרה אינה משפחה של נחשים ארסיים. נחשים אלה בעלי בלוטות ארס ומערכת שיני ארס שאינן מפותחות דיין לביצוע הכשה, והללו נושכים. שיני הארס ממוקמות בנחשים התת ארסיים באחורי הלסת, בניגוד לנחשים הארסיים אשר שיניהם ממוקמות בקדמתה. בנוסף לארס חלש (שלעיתים נדירות, בכל המינים הישראליים, עשוי לגרום ליותר מאי נוחות זמנית) – מבנה השיניים אינו מאפשר הזרקה יעילה והשיניים מחורצות, כאשר הארס מטפטף באיטיות על החריץ אל הפצע (משום כך הן נקראות שיני מרזב אחוריות), דבר המחייב את הנחש לנשוך ו”ללעוס” זמן מה את האיבר המוכש, כאשר הנ”ל מגיע עד אחורי הלסת. משום כך נחשים אלו אינם מהווים סיכון של ממש (פרט לשני מינים שאינם מצויים בארץ), אינם מצריכים שימוש בנסיוב, ולא נתייחס אליהם במדריך.

במדריך יפורטו כל תשעת נחשי ישראל הארסיים, כאשר בתחילתו – שני הנחשים הארסיים בעלי ממוצע ההכשות הגבוהה ביותר, ובסופו – נספח קצרצר בנוגע לטיפול במוכש.

הערה: לכידת נחשים בארץ מותרת רק ללוכד נחשים (מי שעבר קורס לכידת נחשים המעובר ע”י רשות הטבע והגנים). בקורס לוכדי נחשים נלמדת בקצרה הביולוגיה של הנחשים, זיהוי סוגי הנחשים המצויים בארץ, שיטות לכידה, דרכי טיפול ופינוי למוכש וכמו כן מבחן עיוני ומעשי.

מדריך זה מקומו לעזור בזיהוי הנחש שבו נתקלתם, אך חשוב לזכור שמדובר במדריך מקוצר, מפעם לפעם עשויים להופיע נחשים בעלי צבעים או דוגמאות חריגות, ו/או באיזורים שאינם איזורי תפוצתם המקוריים.

מדריך זה אינו מהווה המלצה מכל סוג שהוא ללכידת נחש שלא ע”י אדם שהוכשר לכך במיוחד ע”י הגורמים הרלוונטיים, אף אם ברור וידוע שמדובר בנחש שאיננו ארסי, וזאת מהסיבות הבאות:

  1. לכידה או פגיעה בנחש מהווה עברה פלילית (פגיעה בחיית בר מוגנת, חוק הגנת חיות הבר תשט”ו, 1955) שעונשי קנס כספי ואף מאסר לצידה, והיא אסורה על פי חוק למי שאינו מוסמך לכך. הריגת נחש אסורה בכל מצב, ומועבר דיווח שוטף לרשויות בנוגע לכל נחש ונחש שנלכד, בנוסף להוראות שחרורו בחזרה לטבע, ובמינימום פגיעה בנחש.
  2. נחשים שונים שאינם ארסיים בארץ מחקים נחשים ארסיים במראם (תופעה הנקראת מימיקריה), ולא פעם אנשים שאינם בקיאים בזיהוי נחשים טעו לחשוב שהנחש הארסי הוא דווקא המתחקה וניסיון ללכוד אותו, דבר שהוביל ללא מעט מקרי הכשות מיותרים בעבר.

 

מדריך מקוצר לתשעת הנחשים הארסיים בישראל:

צפע מצוי (צפע ארץ-ישראלי) – Daboia (= vipera) palaestinae :

נחש ממשפחת הצפעוניים. הנחש הארסי המוכר והנפוץ ביותר בארץ. נהוג להתייחס אליו כאל הנחש המסוכן ביותר בישראל עקב שילוב בין נטייתו לקרבה למגורי אדם, אזור תפוצתו הרחב, ארסו החזק וכמות הארס המוזרקת. אינו מבריק.

 

סימני זיהוי:

  • אורך: עד כ-135 ס”מ.
  • מבנה גוף: גופו רחב, וראשו נבדל מן הגוף. 
  • צבע: צפע מצוי עשוי להופיע בצבעי הרקע חום, חום בהיר, קרמל, חום חולי, ובמקרים מסויימים כמעט שחור. על הרקע פס עקלתון (“זיגזג”) בצבע חום כהה יותר העשוי להפוך למעויינים, ואף להקטע חלקית. בעל שוליים שחורים והילה בהירה. כמו כן בצידי הגוף ישנם כתמים כהים נוספים על ראשו מופיעה דוגמת “V ” הפונה קדימה.
  • פעילות: ליילית.
  • מזון: מכרסמים, ציפורים
  • תפוצה בארץ: הצפע מצוי מבאר שבע וצפונה, לא כולל מדבר יהודה ובקעת הירדן, ולמעט מרומי החרמון.

 

אפעה מגוון – Echis coloratus :

נחש ממשפחת הצפעוניים. הנחש הארסי הנפוץ ביותר באזורים המדבריים בארץ. ברמת תדירות ההכשות, ממוקם אחרי הצפע המצוי. אינו מבריק.

 

סימני זיהוי:

  • אורך: עד כ-80 ס”מ.
  • מבנה גוף: גופו רחב, וראשו נבדל מן הגוף.
  • צבע: צבעו נע בין חום לצהבהב, ובאיזור אילת וורדרד-אדמדם. על הרקע הנ”ל פזורים כתמים בהירים עם הילה כהה. בצידי הגוף כתמים כהים.
  • פעילות: ליילית.
  • מזון: מכרסמים, ציפורים, זוחלים שונים וקרפדות.
  • תפוצה בארץ: הערבה, הנגב, מדבר יהודה, מורדי השומרון המזרחיים ובקעת הירדן עד הגלבוע.

 

צפע החרמון – Vipera bormmuelleri :

נחש ממשפחת הצפעוניים. קרובו של הצפע המצוי, אך ככל הנראה מסוכן פחות ממנו. מקרי הכשה מעטים בלבד תועדו, עקב איזור תפוצתו המצומצם יחסית וחוסר החיכוך בינו לבין האדם. אינו מבריק.

סימני זיהוי:

  • אורך: עד כ-80 ס”מ.
  • מבנה גוף: גופו רחב, וראשו נבדל מן הגוף. קיימים קשקשים היוצרים מעין קרינים מעל העיניים, הגורמים לכך שכאשר מסתכלים על צפע החרמון במבט עילי – העיניים מוסתרות.
  • צבע: צפע החרמון מופיע בגווני אפור, ועל גופו פזורים כתמים חומים. מצד כל עין נמתח קו כהה ובולט המגיע עד הצוואר.
  • פעילות: יומית.
  • מזון: מכרסמים, ציפורים.
  • תפוצה בארץ: צפע החרמון מצוי בחרמון הגבוה, מרום של כ-1,250 מטר ומעלה.

 

עכן חרטומים (עכן מקרין) – Cerastes cerastes :

נחש ממשפחת הצפעוניים. העכן הגדול ביותר בארץ. מעל לכל עין ישנו קשקש בודד בולט בצורת קרן, ומכאן שמו. מרבה להתחפר בחול כאשר רק חלק קטן מגופו, ראשו ועיניו חשופים. אינו מבריק.

 

סימני זיהוי:

  • אורך: עד כ-80 ס”מ.
  • צבע: חום בהיר – אפרפר ועד צהוב בהיר, כאשר על הרקע הנ”ל פזורים כתמים כהים. לעתים יופיע גוון כחלחל. לשונו וורודה.
  • מבנה גוף: ראש רחב הנבדל מן הגוף בצורה ניכרת. בקדמת הראש, מעל העיניים, מזדקרים להם שני קשקשים בודדים המזכירים קרניים. על גופו של העכן קשקשים מחוספסים בעזרתם הוא מפיק קולות הרתעה הדומים לנשיפה באמצעות חיכוך.
  • פעילות: ליילית.
  • מזון: מכרסמים ולטאות.
  • תפוצה בארץ: חולות הנגב המערבי.

 

עכן קטן – Cerastes vipera :

נחש ממשפחת הצפעוניים. זהו הנחש הארסי הקטן ביותר בארצנו. מרבה להתחפר בחול כאשר רק ראשו ו/או עיניו חשופים. אורך גופו מגיע עד לכ-35 ס”מ. אינו מבריק.

סימני זיהוי:

  • אורך: כ-35 ס”מ.
  • צבע: צהבהב בהיר. לשונו שחורה, כמו כן קצה הזנב שחור (אצל הנקבות בלבד).
  • מבנה גוף: ראש רחב הנבדל מן הגוף בצורה ניכרת. על גופו של העכן קשקשים מחוספסים בעזרתם הוא מפיק קולות הרתעה הדומים לנשיפה באמצעות חיכוך.
  • פעילות: ליילית.
  • מזון: מכרסמים קטנים, לטאות.
  • תפוצה בארץ: חולות הנגב המערבי.

 

עכן גדול – Cerastes gasperettii :

נחש ממשפחת הצפעוניים. העכן היחידי המצוי בערבה. דומה במקצת לעכן החרטומים, אך חסר קרניים. מרבה להתחפר בחול כאשר רק חלק קטן מגופו, ראשו ועיניו חשופים. אינו מבריק.

 

סימני זיהוי:

  • אורך: עד כ-75 ס”מ.
  • צבע: חום בהיר – אפרפר ועד צהוב בהיר, כאשר על הרקע הנ”ל פזורים כתמים כהים. לעיתים יופיע גוון כחלחל. נוטה להיות בהיר יותר מעכן החרטומים. לשונו וורודה.
  • מבנה גוף: ראש רחב הנבדל מן הגוף בצורה ניכרת. בקדמת הראש, מעל העיניים, מזדקרים להם שני קשקשים המזכירים קרניים. על גופו של העכן קשקשים מחוספסים בעזרתם הוא מפיק קולות הרתעה הדומים לנשיפה באמצעות חיכוך.
  • פעילות: ליילית.
  • מזון: מכרסמים ולטאות.
  • תפוצה בארץ: חולות הערבה.

 

שפיפון הנגב – Pseudocerastes persicus fieldi :

נחש ממשפחת הצפעוניים. זהו נחש עבה בעל מראה מסורבל, ובעל קשקשים היוצרים מעין “קרניים” מעל העיניים. בניגוד לעכן החרטומים – קרני השפיפון קצרות, עבות יותר, ועשויות קשקשים רבים. אינו מבריק.

 

סימני זיהוי:

  • אורך: עד כ-90 ס”מ
  • מבנה גוף: עבה ומסורבל. ראשו נבדל מן הגוף ובקדמתו מזדקרות “קרניים” העשויות מספר קשקשים.
  • צבע: צהוב חום עד צהבהב חולי.
  • פעילות: ליילית.
  • מזון: זוחלים, מכרסמים, ציפורים.
  • תפוצה בארץ: הנגב המרכזי.

 

פתן שחור – Walterinnesia aegyptia :

נחש ממשפחת הפתניים. איטי יחסית, אינו ממהר לנשוך. קשקשיו מבריקים.

סימני זיהוי:

  • אורך: עד כ-120 ס”מ.
  • מבנה גוף: גופו עבה קמעה אך ראשו צר יחסית ונבדל מעט מן הגוף.
  • צבע: שחור מבריק, גחונו בהיר.
  • פעילות: ליילית.
  • מזון: מכרסמים, ציפורים, לטאות.
  • תפוצה בארץ: הנגב, מדבר יהודה.

 

שרף עין-גדי (צפעון שחור) – Atractaspis engaddensis :

נחש ממשפחת השרפיים. נחש דק, המותאם לחיים תת-קרקעיים. השרף בעל ראש קטן וצר שאינו נבדל מן הגוף. השרף מכיש בשיטה הייחודית לו, והמתאימה להכשה במחילות: הסטה של שן ארס בודדת החוצה מן הפה, ודקירה באמצעות הטיית הראש והצוואר הצידה. קשקשיו מבריקים.

 

אמצעי זיהוי:

  • אורך: עד כ-80 ס”מ.
  • מבנה גוף: צר ומוארך. הראש אינו נבדל מן הגוף, דבר המהווה ביטוי להתאמתו של מין זה לחיים תת קרקעיים וזחילה במחילות שבהן הוא צד את טרפו.
  • צבע: שחור מבריק.
  • פעילות: ליילית.
  • מזון: מכרסמים, לטאות.
  • תפוצה בארץ: הנגב, מדבר יהודה ובקעת הירדן, עד הגלבוע.

 

טיפול באדם מוכש – נקודות חשובות:

הערה: נספח זה הינו בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה כל תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. כותב המדריך מסיר כל אחריות במקרה של פגיעה אפשרית כתוצאה משימוש בנספח זה.

  1. לאחר הכשת נחש, יש להרגיע את הנפגע.
  2. אין להשקות את המוכש בכל משקה (במיוחד אלכוהולי) ויש להחזיקו בצום מוחלט למספר שעות.
  3. יש למנוע כל תנועה ומאמץ מיותרים. מומלץ לפנות את הנפגע באלונקה וזאת על מנת לצמצם את פעילותו, אשר עשויה להאיץ את פעילות הלב ותגביר את פיזור הארס בגוף.
  4. מומלץ לקבע את הגף המוכשת כמו במקרה שבר, ולהחזיקה במצב מאוזן לגוף על מנת שלא להגביר אספקת דם לאיבר המוכש.
  5. אין להשתמש בחוסם !
  6. אין להשתמש בשיטות עממיות דוגמת חיתוך, הקזת דם, צריבה וכדומה.
  7. מומלץ לסמן בעדינות, בעזרת כלי כתיבה (ולא על הגף המוכשת) את שעת ההכשה, ולהקיף את החלק הנפוח בגף הפגועה, בתוספת השעה. מומלץ לחזור על הפעולה כל חצי שעה.
  8. אם הנחש נהרג או נלכד – יש להביא אותו עם המוכש אל בית החולים.
  9. במידה והנחש חי – אין לפגוע בו. מדובר בעבירה פלילית ומעבר לכך, המעשה עשוי לגרור הכשות נוספות. צילום פלאפון באיכות סבירה ובתוספת המיקום בארץ בו בוצעה ההכשה יספק לרופאים די והותר מהמידע הדרוש להם לטיפול במוכש.

 

בהצלחה לכולנו, ושלא נצטרך,

 050-4080912-  דוד דוד- לוכד נחשים

יש לכם שאלות? מעוניינים להזמין הדברה?

אלעד אורי אגרונום, מדביר ולוכד נחשים ישמח לענות לשאלותיכם ולבצע הדברה מקצועית בביתכם

ג’וק בראש – הדברה נכונה

054-4603208

www.jukbarosh.com

סובל ממזיקים? השאר פרטים:

אני מסכים להצטרף לרשימת מכותבים

מי רוצה להיות מדביר?

התחל חידון
שלחו ווטסאפ